כיום, אנו חיים בעולם של קדמה טכנולוגית ופיתוחים פורצי דרך במגוון תחומים בחיינו, לרבות בתחום הרפואה.
חרף זאת, לצערנו, אנו עדיין שומעים לעיתים על מקרים של רשלנות רפואית, בהם רופא או כל איש מקצוע רפואי אחר, מתרשל בעת מתן טיפול למטופל.
במאמר שלפניכם, נדון בשאלה מהי רשלנות רפואית ומתי אנו צריכים לחשוד בקיומה.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית הינו מונח מהמשפט האזרחי מתחום דיני הנזיקין, אשר עוסק בקרות נזקים, פיזיים או ממוניים, שלא תוכננו. אחת מן העוולות הקיימות בתחום דיני הנזיקין הינה רשלנות, במסגרתה אדם כלשהו התנהג מתחת לסטנדרט הזהירות המצופה מאדם סביר אחר. בהיקש אל רשלנות רפואית, מדובר במקרה בו איש מקצוע רפואי (רופא, אח/אחות, או כל אדם אחר) העניקו טיפול רפואי שרמתו נמוכה מרמת הטיפול הסטנדרטי המקובל.
הטיפול הנ"ל, שהינו רשלני כיוון שהוא מתחת לסטנדרט, חשף את המטופל לסיכון שגם התממש, ולכן נוצר נזק כלשהו. הנזק הינו למעשה ספקטרום, שיכול להיות קל ואף לחומרה להסתיים באבדות בנפש. במקרים בהם מתקיימים מספר קריטריונים של רשלנות רפואית, איש המקצוע שנתן את הטיפול גם יהיה אחראי על הנזקים של המטופל, ואלו המקרים שבהם ניתן יהיה להגיש תביעה.
מתי צריך לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית?
התשובה לשאלה זו הינה יחסית מורכבת וכמובן שגם תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, אך בחלקי המאמר הקרובים נדון במספר אלמנטים חשובים לקיומה של רשלנות רפואית, אשר עליכם לקחת בחשבון כאשר אתם חושדים בקיומה של רשלנות כזו.
חובת הזהירות
כאמור לעיל, ישנו סטנדרט התנהגות שמצופה. בעולם הרפואה, ישנה חובת זהירות על הרופאים, והיא למעשה הרף המינימלי להתנהגות. חובת הזהירות נחלקת לשניים: חובת זהירות מושגית, שהינה חובה כללית השואלת האם הקבוצה שהמזיק משתייך אליה חבה חובת זהירות כלפי הקבוצה שהניזוק משתייך אליה בסוג פעילות, וביחס לסוג הנזק שגרם, וחובת זהירות קונקרטית, אשר שואלת האם בנסיבות המקרה הספציפי, המזיק חב חובת זהירות לניזוק.
כמובן שרופא חב בחובת זהירות כלפי מטופליו, ולכן הקונקרטית מתקיימת. אם התשובה לשאלה הקונקרטית, שבמסגרת הנסיבות האישיות שלכם אכן קיימת חובת זהירות והיא הופרה – עליכם לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית.
נזק וקשר סיבתי
שני אלמנטים חשובים ונוספים. ייתכנו מקרים בהם הופרה חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל, וזוהי אכן התרשלות במובן מסוים, אך קיומה של תביעת רשלנות רפואית תלוי גם בקרות נזק מסוים. בהיעדר נזק, יהיה קשה מאוד לתבוע. אולם, לא כל נזק יגרור תביעת רשלנות, יש צורך בקשר סיבתי בין התרשלות איש המקצוע הרפואי לבין קרות הנזק. לדוגמה, רופא שלא בדק לעומק את תסמיניו של מטופל בחדר מיון, ולאחר מכן התברר שהתסמינים הינם חלק ממצב רפואי שהביא לנזק קבוע שניתן היה למנוע עם טיפול מתאים. אם הגיע מטופל והרופא בדק ואישר אותו, אך המטופל החליק ביציאה מבית החולים בגלל רצפה רטובה ונגרם לו נזק, כמובן שאין קשר סיבתי ויהיה קשה מאוד לטעון לרשלנות רפואית.