ניכויים מהמשכורת – איך זה עובד?

ישנן פעמים רבות בהן עובד יכול למצוא בתלוש השכר שלו סעיפי ניכויים שונים מן המשכורת שלו. לא כולם יודעים אולם פעמים רבות ניכויים אלו אינם נמצאים בהלימה עם החוק וההוראות המותרות לפי דיני העבודה.

 

מהם ניכויי שכר?

ניכוי שכר הוא מצב שבו המעסיק 'מנכה', כלומר, מוריד משכרו של העובד, חוב מסוים שהצטבר לעובד. אותו החוב יכול להיווצר מסיבות רבות – דוח חנייה ברכב חברה, קניית מוצרי חברה והתקזזות עם החברה לאחר מכן ("לרשום" רכישות) וכולי.

חלק מן הניכויים הללו הם חוקיים וחלק הם לא. אם כן – מתי יודעים מתי ניכוי הוא חוקי? כלל מפתח בהקשר זה הוא שכל ניכוי שלא הותר במפורשות בדין הוא ניכוי אסור.

 

מתי מותר לנכות מן השכר?

תשלומים שחובה על פי חוק

ראשית, המעסיק יכול לנכות מן המשכורת של העובד ניכויים שישנה החובה לשלם אותם לפי חוק. לעניין זה נכנסים תשלומי הביטוח הלאומי, תשלומי מיסים שונים וכיוצא באלו.

 

תשלומים שמאושרים בחוזה או בהסכם הקיבוצי

שנית, זכותו של המעסיק לנכות תשלומים שוטפים לארגוני העובדים שבהם העובד נמצא, למשל דמי חבר, דמי כניסה וכולי. ניכוי זה כפוף לאישור מפורש בהסכם הקיבוצי עליו חתום העובד או בחוזה העבודה של העובד או בכפוף להסכמה מפורשת בכתב של העובד.

שלישית, ניכויים לקופות גמל וקופות השתלמות. בכוחו של המעסיק לנכות תשלומים אלו משכרו של העובד, זאת כל עוד אין העובד התנגד לניכוי התשלומים האלו מן השכר שלו – דבר שעומדת לו הזכות לעשות.

רביעית, יכול לנכות המעסיק משכרו של העובד קנסות שונים. ניכוי זה כפוף לאישור לעשות כן בחוזה ההעסקה או בחוזה הקיבוצי. כמו כן, על סוג הקנסות להיות מפורט גם כן בחוזים הרלוונטיים. כלומר, כל עוד לא רשום בחוזה שהמעסיק יכול לנכות שכר על בסיס קנס מסוים, הוא לא יכול לנכות אותו.

 

ניכוי חובות ומקדמות

חמישית, חוב שיש לעובד למעביד. ניכוי של חוב מותנה שכך שסכום הניכוי לא יעלה על רבע משכרו של העובד. כלומר, אם החוב גבוה יותר יש לנכות אותו כל חודש עד שיסתיים החוב, כל עוד גובה הניכוי אינו גבוה מרבע מן השכר החודשי.

חריג לכך הוא כאשר מסתיימים יחסי העבודה בין השניים, במצב זה רשאי המעסיק לנכות את יתרת החוב, גם אם היא עולה על רבע מן השכר החודשי של העובד, זאת כל עוד אין חילוקי דעות על גובה החוב.

בנוסף, כאשר מסתיימים יחסי העבודה בין השניים יכול המעסיק לקזז את החוב גם מפדיון זכויות שונות של העובד – דמי מחלה וימי חופש שנותרו לו למשל.

בדומה לכך, ניתן לנכות מקדמות שניתנו לעובד. הגובה המקסימלי של ניכוי מקדמה יכול לעלות על שכרו של העובד לשלושה חודשים. כל ניכוי מעבר לזאת יעשה בכפוף לכך שאינו עולה על רבע מן השכר החודשי של העובד.

נקודה חשובה היא הדרישה לניכוי תשלומים בגין מתן הכשרה או התפטרות מוקדמת. ככלל, דרישה זו היא דרישה חוקית. ואולם, יש לשים לב למספר דברים – שהדרישה פרופורציונאלית (במידה וההכשרה עלתה X ודורשים לנכות X50, זה לא פרופורציונלי), שניתנה הכשרה (במידה והעובד היה מוכשר לעשות את העבודה מעת שהתקבל), האם העובד פוטר או התפטר (ובאילו נסיבות התפטר) ועוד נסיבות רבות שמשפיעות על שאלת חוקיות הניכוי.

 

ניכוי כספים שלא אמורים היו להיות משולמים מלכתחילה

במידה ובשגגה המעסיק שילם לעובד תשלומי יתר, הוא אינו יכול לנכות אותם מהשכר. הסדר שבו הוא כל יכול לנכות את הסכום הזה הוא תחת הסכמה בכתב של העובד שהוא מוכן שינוכה הסכום הזה משכרו. גם לאחר ההסכמה, הניכוי כפוף לכך שהוא לא יעלה על רבע משכרו החודשי של העובד.

במידה והמעסיק מעוניין לקבל בחזרה את תשלומי היתר ואין הסכמה לכך עם העובד, עליו לפנות לערוצים משפטיים (תחת הענף המשפטי של עשיית עושר שלא במשפט) ולדרוש בבית הדין לענייני עבודה שבית המשפט יתערב.

כאשר בית המשפט ידון בסוגייה זו ישקלו נתונים עובדתיים שונים, בין היתר תיבחן התקופה של תשלומי היתר, לאחר כמה זמן דרש המעסיק את תשלומי היתר מרגע תשלומם (למשל דין דרישה שנה לאחר התשלום אינה כדין הדרישה יום לאחר התשלום), האם המעסיק טעה, עשה זאת בתום לב וכולי.

 

מתי אסור לנכות משכרו של עובד

כפי שנכתב קודם לכן, כל מה שאינו מותר – אסור. כל ניכוי שנעשה שלא מן הסיבות האלו אינו כדין. בהמשך המאמר אסביר כיצד להתמודד עם ניכויים שאינם כדין. אם זאת, ישנם ניכויים אסורים שמאוד נפוצים, לכן אציגם בקצרה.

ניכויים שנוגעים למי שימוש במכשירים שקשורים לעבודה, הם אינם חוקיים. למשל, במידה והמעסיק העניק לעובד טלפון מן החברה, אין לנכות מהשכר שלו את תשלומי הטלפון – אם ניתן הטלפון אזי הוא דרוש לעבודה.

ניכויים על שירותים שהמעסיק העניק לעובדים אבל לא ניתן להוכיח את העלות שלהם. למשל במידה והמעסיק מחליט 'לקנוס' עובד שלא הגיע להסעה מסוג מסוים לעבודה, משום שלא ניתן להוכיח את העלות או את הסכמת העובד לשלם ניכויים כאלו אסורים.

ניכוי בשכר בעקבות טעויות של העובד הנו אסור. למשל במידה ועובד שבר מוצרים מסוימים או שטעויות שלו הובילו לעלות כלכלית מסוימת, לא ניתן לנכות את הסכומים הללו מן המשכורת שלו, גם אם הניכוי הופיע בחוזה ההעסקה של העובד.

 

סיכום

מעסיקים עלולים למתוח את הגבול בכל הנוגע לניכויים מן השכר של העובדים. כאשר חושדים שניכוי כזה איננו חוקי (שכן לא מופיע במיעוט הניכויים שמותרים), מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. כל סיטואציה אחרת ואין פתרון שמתאים לכל המצבים.

 

דוחות כספיים וגרפים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram