אל תוותרו על פיצויי פיטורים

לפי החוק במדינת ישראל, עובד אשר הועסק באופן רציף מעל לשנה באותו המקום ושהחליט להתפטר או שפוטר – זכאי לפיצויי פיטורים. לאחר סיום ההעסקה יקבל העובד את סכום הפיצויים המעוגן לפי החוק. הרבה עובדים לא יודעים עד הסוף מהן הזכויות המגיעות להם לאחר תקופת ההעסקה, כמה פיצויים עליהם לקבל והכי חשוב – שגם במידה והם התפטרו בעצמם, עדיין מגיעים להם פיצויי פיטורים. על מנת שלא תוותרו על הפיצויים המגיעים לכם לפי החוק, ריכזנו עבורכם את המדריך המקיף בנושא:

לצערנו, פיטורי עובדים זוהי פעולה נפוצה אשר מתרחשת רבות במשק הישראלי, במיוחד בשנים של מיתון ומשבר כלכלי שפוקדים אותנו חדשות לבקרים בעשורים האחרונים. הזכויות הניתנות למפוטרים, כמו גם למתפטרים, נכתבו ״בדם״. משמע, חוקים אלו ניתנים לא בכדי ומאחורי כל אחד מהם קיים רציונאל שמטרתו להגן על העובד גם לאחר סיום העסקתו.

כאמור, עובד הזכאי לפיצויים אלו הוא עובד אשר הועסק באופן רציף לפחות שנה. שנה תיחשב כרציפה גם אם היו בתוכה ימים של שירות מילואים, ימי מחלה או תאונה, ימי אבל, חופשת לידה ועוד ימים אשר בהם זכאי העובד להיעדר מהעבודה לפי החוק.

 

מי משלם?

בסופו של דבר, בניגוד למה שמקובל לחשוב, מי שמפריש את הפיצויים לעובד זה לא רק המעסיק אלא גם העובד עצמו. הסיבה לכך היא שברב המקרים כספי הפיצויים מגיעים מקרן הפנסיה אשר בתוכה מגולם רכיב פיצויים במקרה שהעובד מפוטר או מתפטר. לקרן הפנסיה מפרישים שני הצדדים כסף – הן המעסיק והן העובד, ולכן כסף שנלקח מקרן זו מקורו בשניהם ונטל הפיצויים חל על שני הצדדים.

ישנם מקרים מיוחדים (שלצערנו הם לא כל-כך נדירים) של מעסיקים אשר לא מפרישים את כספי הפיצויים לעובד וזאת בניגוד לחוק. הרבה עובדים שמגלים זאת ביום סיום תקופת ההעסקה לא מספיק בקיאים בחוקים ובזכויות שלהם וכך יוצא שסכום הפיצויים אינו מגיע לעובד. במקרים ממש חריגים, למשל של מעסיקים וחברות שנקלעו למצוקה כלכלית קשה, יטען המעסיק כי אין לו ממה לשלם את כספי הפיצויים, או שהוא העדיף לנצל את כספי הפנסיה של העובד לכיסוי חובות החברה. בדיוק בגלל מקרים כאלו, על העובד להיות מודע ואף בקיא בזכויות המגיעות לו עקב התפטרותו או פיטוריו.

 

מי זכאי?

מכיוון שמעסיקים רבים מודעים לתקופה המוגדרת בחוק הפיטורין – שנה, הרבה מהם נוטים לפטר את העובד קצת לפני סיום התקופה וזאת על מנת להימנע מתשלומי פיצויים. גם בפני מקרים אלו החוק מגן על העובד ומכריע כי גם מי שפוטר טרם השלמת שנת העבודה הרציפה (עם כי בסמוך אליה) וזאת על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים – זכאי גם הוא לתשלום.

בנוסף, החוק גם מפרט סיבות לא קונבנציונאליות לסיום העסקה אשר מוגנות בפני החוק: מעסיק אשר פשט את הרגל, מעסיק שנפטר, עובד בחברה שפורקה, עובד אשר הפסיק עבודתו בשל מצב בריאותי שלו או של מישהו מבני משפחתו, עובד זכר אשר נולד לו ילד/ה ובת זוגו לא כשירה לטפל ביילוד עקב נכות כזו או אחרת, עובד שהתפטר בשל מעבר דירה עקב בן / בת הזוג, עובד שתנאיו הורעו, עובד אשר הגיע לגיל פרישה ועוד שלל סיבות ומקרים. כל מקרה מיוחד ופרטני כדאי שייבדק בין אם הוא נחשב כסיבה מיוחדת לקבלת דמי פיצויים או לא.

 

מהו סכום הפיצויים?

ונעבור לתכל׳ס. לאחר שהבנתם שאתם נופלים בקטגוריה של עובד הזכאי לפיצויי פיטורים, נשאלת השאלה הגדולה – מהו שיעור הפיצויים המגיע לכם? במקרה זה דרך חישוב הפיצויים תלויה במספר קריטריונים כאשר כולם תלויים במידה כזו או אחרת בסכום אותו הרווחתם לאורך תקופת העסקתכם.

כך לדוגמא, במידה והעובד מועסק לפי שכר חודשי – הפיצוי שלו יגולם לפי השכר החודשי האחרון שלו כפול מספר שנות העבודה שלו, עובד ששכרו מחושב לפי שעה – כך גם הקריטריון הקובע את גובה הפיצוי יהיה שעתי. גם במקרה זה, קיים חישוב פיצויים לכל תרחיש ומקרה, כך שגם עובדים המועסקים בשיטת שכר חריגה יוכלו לקבל את הפיצוי המגיע להם.

 

ומה לגבי אישה לאחר לידה?

כולנו מכירים את המונח הקרוי ״חופשת לידה״ – פרק הזמן בו אישה לא עובדת לאחר שילדה ועסוקה כל כולה בטיפול בעולל. אך מה קורה כאשר אישה חוזרת לעבוד לאחר חופשת הלידה אך מתפטרת מכיוון שברצונה להקדיש זמנה לטיפול בילד? גם כאן מגבה המחוקק את העובדת בכך שהיא זכאית לקבל את כל הפיצויים בחוק.

כך שאם את עובדת הנמצאת בסיטואציה דומה – הסירי דאגה מליבך. זכותך המלאה להתפטר לצורך גידול הילד שזה הרגע נולד. מכיוון שמדובר בנושא יחסית נדיר ושלא נאמר בעל טאבו חברתי – מגדרי, עובדות רבות לא יודעות כיצד לגשת למצב זה וגם לא יודעות על הזכויות המגיעות להן.

ההודעה למעסיק צריכה להיות ישירה ועניינית, תוך כדי הצהרה שסיבת העזיבה שלך היא בגין רצונך להיות יותר זמן בבית עם הילד. רק חשוב לעשות זאת בפרק זמן של עד תשעה חודשים מיום הלידה. לאחר הודעת ההתפטרות תהיי זכאית לפיצויי פיטורים מלאים וכל זאת בתנאי שעבדת במקום ההעסקה לפחות שנה (כאשר חופשת הלידה נספרת כוותק בעבודה).

ואם את מרגישה כי ברצונך להיות יותר זמן בבית עם הילד מבלי לעזוב את העבודה, זכותך המלאה לבקש עבודה בתנאים מקלים. מהם תנאים מקלים? הפחתת שעות, הורדת היקף משרה, שינוי מיקום העבודה או גמישות באמצעות עבודה מהבית (במידת האפשר) ועוד תנאים מקלים אשר יכולים להתאים לסגנון החיים החדש שלך. חשוב לציין, שעניין זה פתוח למשא ומתן וכי המעסיק לא חייב למלא אחר כל הוראותיך בנושא והוא אף עלול לסרב לבקשותיך בחלק מהמקרים, כתלות בצרכיו ובשיקוליו הכלכליים.

 

אולי תאהבו גם את: