אם ברצונכם לדעת יותר על בהלצ'ין, נא להתקשר לטלפון מס. 5162718/9 - 03




  חג ה"סיגד"

הסיגד היינו חג של קהילת ביתא ישראל, הנחגג פעם בשנה. יום הסיגד היינו בעל משמעות לא רק דתית אלא אף חברתית. במקורו נקרא הסיגד "מהיללה", שמוצאה קרוב לוודאי מן המלה העברית "מחילה". ביתא ישראל ממשיכים לחגוג את הסיגד גם בישראל. המשכיות וחידוש אלמנטים מסורתיים אלו עוזרים לקהילה לשמר את ההיסטוריה והמסורת ולהתגאות בהם. הסיגד נחגג בירח השמיני, היינו ביום ה-92 של חודש חשוון, שבעה שבועות לאחר יום כיפור.


עליה להר הסיגד

ה"סיגד"הסיגד מסמל שלוש מטרות עיקריות:
  1. יום זיכרון ליום קבלת התורה בהר סיני:
  2. המשך מעשיהם של עזרא ונחמיה בבבל, היינו, איסוף העם ולימוד התורה בכדי שיוכל העם היהודי בגולה לזכור את אלוהיו. הקסים (מנהיגי הדת) אוספים את הקהילה ומזהירים מפני שכיחת דבר האלוהים הכתוב בתורה. ביום זה צמים כולם ומתפללים.
  3. תפילה היא בעיקרה תפילת חרטה למחילה וחזרת העם היהודי לארץ המובטחת, ירושלים.

סדר היום בחג הסיגד:
  1. בבוקר, בעת שכולם שרויים בצום, נושאים הקסים, מלוויים באנשי הקהילה, את האורית (תורה) אל פסגת ההר, שם נבנה דוכן. ה"כהנת" (קסים) קוראים בקול פסוקים מן האורית. העם מקשיב ברוב קשב ומתפלל.


    עליה להר הסיגד



  2. הקריאה כוללת את הפסקה בדבר מתן תורה בהר סיני (שמות ט"ו-כ') ואת סיפור הסיגד הראשון (נחמיה, ח-ט). פסקאות אחרות מן הספרים עזרא, מלכים, ירמיה, ישעיה, דניאל, ותהילים, נקראות אף הן.


    תפילה בהר ה"סיגד"



  3. התורה נקראת בשפת הגאז ומתורגמת לאמהרית, ובתקופה האחרונה אף לעברית.


    חזרה מהר ה"סיגד"


  4. לאחר הקריאה אומר הכוהן הראשי את הברכות ומדגיש שוב את חשיבות ההליכה על פי מצוות התורה, בכדי לזכות בהצלת האל ובחזרת העם היהודי אל הארץ המובטחת.


    חזרה מהר ה"סיגד"


  5. לאחר הטקס על ההר, מוחזרת התורה למקומה, והצום נשבר בשתייה ואכילה, מלווים בשירה וריקודים.

    הופעות מסורתיות לאחר חזרה מהר סיגד

משמעות הסיגד:

הסיגד מגשר בין התבוננותו הפנימית הדתית של כל אדם (יום כיפור) ומקור אסון השואה שבא כתוצאה מזניחת חוקי התורה והיעדר מוסר ביחסים שבין אדם לחברו. העיקרון הבסיסי טוען כי הצום, ההענשה העצמית והצדק החברתי אין בהם די, וכי התיקון העצמי חייב להיעשות בדרך של מצוות, שיש למלאן במהלך 7 השבועות שלאחר יום כיפור (50 ימים).

מקור החג:

על פי המסורת שבעל פה מקורו של החג הוא בחזרת העם היהודי מבבל בהנהגתם של עזרא ונחמיה. התפילה מלווה בצום וקריאת התורה. מנהיגי הדת מזהירים את העם מפני הזנחת מלות האל ומזכירים כיצד הוביל את עמו לירושלים בעזרת עזרא ונחמיה.

התאמת העונה:

התאריך שנקבע עבור הסיגד אינו תואם את התאריך שבו אספו עזרא ונחמיה את העם והנהיגו אותו. ההסבר הניתן היינו הקשר בין הסיגד ובין חג השבועות. בחג זה קיימות שתי מצוות - קבלת התורה ומנחה לאל - שתי ככרות לחם. דבר זה קשור אף הוא לכתוב בספר במדבר (כ"ב, כ"ו) שהעם היהודי מעלה מנחה לאל מתוך האסיף הראשון.