מרכז מורשת ליהדות אתיופיה
מרכז מורשת ליהדות אתיופיה
the Ethiopian Jews Cultural Center
עברית
English
הוסף למועדפים
Vedio Clips
 עמוד הבית   
|
 בהלצ'ין   
|
 היסטוריה   
|
  תרבות   
|
  פורום   
|
  כתבות   
|
  להתנדב   
|
  לתרום   
|
  גלריה   
|
  צור קשר   
|
  מפת האתר   

ספריה מרכזית של בהלצ'ין

צפיה בסרטונים חג הסיגד

בהלצ'ין פולקלור -גלריה

חדשות ואירועים

כתבות

סיפורים אישים

גלריה -בהלצ'ין



  ראובן ישעיה  

באיוך (מאוחר יותר ראובן) ישעיה היה המפקד הכפרי בתקופת שלום ומלחמה, בין צעירי הביתא ישראל הנלהבים של קולג' אמבה גאולט. פאיטלוביץ וטאמרת לא בחרו בו בשנת 1920-1, אולי משום שהוא עבר כבר את שנות העשרה המוקדמות לחייו. אולם התמדתו העיקשת בהתגברות על אכזבות בלא הפנמתן, היא שדחפה אותו ארבע שנים מאוחר יותר למסעו אל אסמארה, דרך ההרים.

הוא לא התקבל
לפנימייה של גטיה ירמיה, אך התקבל לבית הספר המקצועי לנגרים. ואולם היה עליו להרוויח את לחמו ומיטתו. במהלך הלימודים רכש את השפות טיגרינ'יה, ערבית ואיטלקית.
לבסוף, גטיה התרשם ממנו כה עמוקות עד שקיבלו לשיעורי העברית, ומאוחר יותר אף שלח אותו לירושלים ללמוד אצל המורה הגרמני יהודי גולדשמידט.
ראובן מעולם לא שכח את שעורי ההתעמלות שלו ובשנת 1954, במהלך חופשת חג הפסח, בחן את סיבולת תלמידיו באמצעות שעות תרגול ארוכות.
 
שנים אחדות מאוחר יותר, בשנת 1929, החליט כי ברצונו לראות את אירופה, על אף העובדה שהיה עליו לממן את דרכו בכל עבודה שתימצא לו.
פריס הקסימה אותו. שנים לאחר מכן עדיין זהרו עיניו כאשר נזכר בהופעתה של הרקדנית האמריקאית ז'וזפין בייקר. אך בשנה שלאחר מכן, הכה המיתון העולמי גם בפריס. שוב לא הצליח למצוא לעצמו עבודה והוא עשה דרכו חזרה לאסמרה.
גטיה סירב לקבלו בחזרה בנימוק "שנעדר בלא היתר" מירושלים, והחזירו לגונדר. בגונדר קיבל מאת השליט הפיאודלי של הפרובינציה, ראס קאסה, עבודה כפקיד בעיר, שהייתה עדיין מרכז מסחר ללא דרכי גישה, וסחרה עם סודן יותר מאשר עם אדיס אבבה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה קיבל בן ביתא ישראל משרה רשמית בגונדר, אך ראס קאסה נזקק לידע הרב שלו בשפות ולניסיונו הנרחב ברחבי העולם.
כך היה גם אצל האיטלקים אשר כבשו את האזור בשנת 1936. כבן ביתא ישראל, היה עבורם קל יותר לקבל אותו מאשר אמהרי קופטי כלשהו, ועל כן מינוהו ל"ראש השבט" של הביתא ישראל והעניקו לו תואר פיאודלי אביסינטי "גראזמץ'" (מפקד האגף השמאלי). תואר זה אפשר לו לעבוד לצד טאמרת עמנואל על פינוי כפרי הביתי ישראל באמבה גאולט ובגור-אבה, ולשכור ולעבד את השטחים החדשים באמבו-בר ווווזבה. לאחר שטאמרת נאלץ לברוח מצייד הפשיסטים ב1937-, המשיך ראובן להתעדכן באירועי העולם על ידי קריאת עיתונים באיטלקית והאזנה לרדיו האיטלקי. באמצעות יונה בוגלה נפגש עם המוציא לאור האיטלקי של העיתון היהודי ברומא, מר א. ויטרבו, אשר הגיע ליצור קשר עם הביתא ישראל.
ואולם בשנה שלאחר מכן חבר מוסוליני להיטלר והעביר בארצו את חוקי הגזע. מר ויטרבו נקרא לרומא ונאלץ בעצמו לרדת למחתרת. עבור ראובן היה זה סימן אזהרה והוא יעץ לכל בני הביתא ישראל להישאר הרחק מן העיר גונדר.
הפשיסטים אכן הפכו את מדיניותם, וניסו באיחור רב לכרות ברית שלום עם האמהרה, על ידי עצירת "מנהיגי שבטים" וראובן הצליח אך בקושי רב להימלט מגורל זה.
 
מן ההרים יכלו אנשי הביתא ישראל לצפות בהפגזות הבריטים על גונדר בתחילת 1941, קודם לשחרור.
 
כאשר נפתח מחדש בית הספר העברי באסמרה, לאחר המלחמה, הציע ראובן לפתוח סניף שלו בגונדר או באמבו-בר ווווזבה. הביתא ישראל היו מוכנים ברצון לתרום מזון, רהיטים ואת עבודת הבנייה, באם יספקו תרומות חיצוניות את הספרים, הציוד והמשכורות.
בתחילת 1954 היה ראובן המורה היחיד במשרה מלאה באמבו-בר ווווזבה.
משכורתו הייתה קטנה כדי מחצית מזו שהיה משתכר בגונדר לו הצליח לבנות שם את בית הספר בתוך תחומי התקציב של בתי הספר ברובע המוסלמי של גונדר.
תפקידו הסתכם בלימוד הכתב האמהרי ואריתמטיקה של שנה ראשונה. לימודי העברית נעשו על חשבון זמנו הפנוי. בית הספר היה בקתה מלבנית שהיה צורך דחוף לחפות את גגה מחדש. הציוד המודרני היחיד היה לוח וגיר.
ששים נערים ועשרים נערות בין הגילאים 8-20 נכחו בשיעורי השנה הראשונה שלו.
היו ברשותו שלושה ספרי עברית שנתרמו על ידי נציג הברית העברית העולמית שביקר שם. התלמידים דקלמו בעל פה בשקיקה, בהברה אתיופית ותימנית.
בין השנים 1961-1967 נבנה בניין בית ספר חדש, מצויד ומאובזר, ולידו בית כנסת מאבן.
ואולם ראובן הזדקן באחת, ומעתה תלה את יהבו בבנו, אשר נשלח עם הקבוצה הראשונה שנרשמה לכפר בתיה.




קישורים פנימיים
חיי הדת
עמוד הבית
מפת הזמנים
משפחה
גינאולוגיה
ספריה
הצוות
בהלצ'ין
הקשר עם קהילת ביתא ישראל
תולדות
גילויים
ביתא ישראל
גיאוגרפיה ודימוגרפיה
מצב הפולטיקה
שלטון מיניליק
שלטון האיטלקי
שלטון היילה סילאסי
שלטון מנגסטו
עלייה
עליית הקבוצה הראשונה
מבצע משה
מבצע שבא
גיאוגרפיה ודימוגרפיה
מאבק ביתא ישראל
גטייה ירמיה
טמרת עמנואל
טדסה יעקב
מלסה טקלה
ראובן ישעיה
יונה בוגלה
ההתיישבות
אורח החיים
חיי הדת
השפה
הליבוש ,צורת הלבוש ובגדים מיוחדים
תפריט אוכל
הרגלי אכילה ,מאכלים ומשקאות
מוסיקה יום יומית
כלי נגינה
הלכה ומנהגים
הטקסים
הקרבן
חגים ומועדים
קדושת השבת
ראש השנה
שמחת תורה
חנוכה
הסיגד
לתרום
להתנדב
תנאי שימוש
זכויות יוצרים
מאבק ביתא ישראל
חברים
החברה
שינויי מינוחים
עמוד הבית
עמוד הבית
עמוד הבית
עמוד הבית
בהלצ'ין
הצוות

| מפת אתר | צור קשר | גלריה | תנאי שימוש | זכויות יוצרים | לתרום | להתנדב | כתבות | פורום | תרבות | היסטוריה | בהלצ'ין | עמוד הבית |
כל הזכויות שמורות לעמותת בהלצ'ין © 2009 | עיצוב,תכנון ,בניה ואחזקת אתר סמואל יעקב | ניהול המידע באתר עמותת בהלצ'ין