מרכז מורשת ליהדות אתיופיה
מרכז מורשת ליהדות אתיופיה
the Ethiopian Jews Cultural Center
עברית
English
הוסף למועדפים
Vedio Clips
 עמוד הבית   
|
 בהלצ'ין   
|
 היסטוריה   
|
  תרבות   
|
  פורום   
|
  כתבות   
|
  להתנדב   
|
  לתרום   
|
  גלריה   
|
  צור קשר   
|
  מפת האתר   

ספריה מרכזית של בהלצ'ין

צפיה בסרטונים חג הסיגד

בהלצ'ין פולקלור -גלריה

חדשות ואירועים

כתבות

סיפורים אישים

גלריה -בהלצ'ין



  עליית הקבוצה הראשונה  

כאשר בחר יונה בוגלה את קבוצת הנערים הראשונה בכפרים (ראה קווים לדמותו) בשנת 1953, על מנת להעבירם אימון הכנה באסמרה, הוא נרגש מכמות הפונים הרבה. רק מעטים יכלו להתקבל לקבוצה הראשונה. האחרים המשיכו לפנות באמצעות מכתבים, שאחדים מהם הבאתי אני במסעי לאסמרה באביב 1954. אף כי כפר בתיה, יעדם לצורך האימון הארוך יותר, היה כפר ילדים דתי של תנועת המזרחי, הרי שההשפעה שיישאו עמם הצעירים בשובם, הנה קיומה של ישראל חילונית.

הגעתם של 10 נערים ושתי נערות לישראל, בפברואר 1955, תועדה בעיתונות בארצות רבות. אחדים מן הפרטים עשויים להדגים את חשיפתם של הצעירים לפנים הרבות של הסביבה החדשה:
"שתים עשרה שעות לאחר נחיתתם בנמל התעופה לוד(הם) פגשו צוות נבחר מכפר בתיה למשחק כדורגל בין הגילאים 13-19הבאים החדשים ירדו מן המטוס, קדו לפנים והתפללו את תפילת ההודייה. לאחר מכן קרא אחד מהם הצהרה קצרה בעברית וילדי ועד כפר בתיה הגישו להם פרחים".
"הם יתגוררו בכפר הילדים בסי גוטספלד למשך שנתיים, ילמדו את החיים בישראל ואת הרבנות היהודית לפיה חיים היהודים בזמנים המודרניים
ביום ששי אחד הנחה נער מאריתריאה את תפילת הערבית
אחד מנערי הביתא ישראל הוזמן לבצע את ההבדלה. הוא הרטיט את לבבות אנשי המקום
בהתנועעו קדימה ואחורה כחסיד, כשהוא שר
נשיא ישראל, מר יצחק בן צבי התעניין באופן אישי בהבאת הילדים לישראל
בין המבקרים היה ד"ר יעקב פאיטלוביץ'. הוא שוחח עם הילדים באמהרית ודיווח כי זיהה כמה מהם כילדי תלמידיו".
 
בנובמבר 1956 הגיעה הקבוצה השניה של נערים ונערות (10 נערים ו5- נערות) (דיווחים אחדים מונים 11 נערים ו4- נערות) לכפר בתיה, ובדצמבר 1957 שבו רבים מבני הקבוצה הראשונה בחזרה לאתיופיה. הפרידה הייתה קשה, ורק הודות לעובדה שמוריהם הדגישו בפניהם את המשימה המוטלת על כתפיהם כלפי אנשי עמם, הסכימו לחזור. הקבוצה השנייה הייתה האחרונה בפרוייקט זה, ובסוף שנת 1962 נותרו עדיין שני צעירים בישראל להמשך לימודיהם, ונערה אחת המשיכה בלימודי אחיות.
ואולם הלימודים בכפר בתיה לא הניבו תעודות כלשהן, לא תעודות הוראה ולא תעודות מומחה לחקלאות.
הביתי ישראל הצעירים שדיברו עברית מודרנית יכלו לקרוא הוראות והפעילו ציוד מכני חדיש. מרבית המורים מקרב תלמידי כפר בתיה נשאבו החוצה מכפריהם בפיתויין של משכורות גבוהות יותר וחזרה אל נוחיות החיים המודרניים בעיר. אפילו יונה, שתכנית בית הספר שלו בכפרים סבלה כתוצאה מכך, לא יכול היה להאשימם.
INCODE היה שמו של מפעל ישראלי לאריזת בשר שכבר היה קיים באסמרה בעת ביקורי שם ב1954-. למפעל היסטוריה מרתקת. עצורים יהודים שהבריטים עצרו בפלסטין בין השנים 1942-1948 והובילו אותם לאסמרה בכדי להשגיח עליהם שם, זיהו את האפשרויות הכלכליות הגלומות שם . אחד אף השתייך לקבוצת ילידי הארץ שנקראה "כנענים". אחדים מהם הצליחו להימלט בעזרת יהודים אדניטיים. לאחר שובם לישראל הם השיגו קרנות ממשלתיות והקימו את המפעל בשותפות עם חברת שולם שלמיי (יצואני קפה ועורות), כאשר התאחדה אריתריאה עם אתיופיה בשנת 1952. שנה אחת מאוחר יותר הפכו לוחמי החירות לרועי בקר, ארגנו משלוחי בקר פעמיים בשנה עד לגונדר, לאורך הדרך האיטלקית לאסמרה.
שם בודדו שני וטרינרים מצבא ישראל את הבקר וחיסנו אותו קודם לשחיטתו על ידי השוחטים האורתודוכסים.
 
השוחטים השתייכו לקבוצה הדתית הקיצונית "נטורי קרתא", אשר טבלו עצמם במקווה מדי בוקר. הם גם פיקחו על הסרת הגידים האסורים לאכילה מירכי הבקר (גיד הנושא). המוצר הכשר נארז בפחיות, או בהקפאה על מנת להובילו לישראל הכמהה לבשר בתקופת הצנע.
ניצחון מלחמת סיני בשנת 1956 פתח את הים האדום לתנועת אניות ישראליות וכעת יכלו אניות קירור להוביל בשר קפוא ממסאווה לאילת. ב1961- הוחל בתכניות לבניית מפעל חדש בגונדר, ומפעל זה הפך לתעשייה המודרנית הראשונה בגונדר. הכנסייה הקופטית המקומית הצליחה לעכב את המבצע פעמים מספר. כאשר נפתח סוף סוף המפעל, מצאו בו כמה וכמה צעירים ביתא ישראל מקום עבודה בסביבת מגוריהם.
המורים נמשכו יותר ויותר למשרות המוצעות על ידי חברת הבנייה הישראלית "סולל בונה". פעילויות אלו, בראשית שנות ה60- של המאה העשרים, כללו בניית כביש אספלט מודרני לאורך החוף המזרחי של אגם טאנה, שתחילתו באדיס זמאן, המחבר את גונדר לאדיס אבבה.
סולל בונה גם בנו את המרחצאות החמים החדשים באדיס אבבה, משרדי ממשלה אחדים, חלקם בשיתוף עם חברת האדריכלות הישראלית-אתיופית של זלמן עינב ומיכאל תיאודורוס. סולל בונה גם בנו האנגרים למטוסי הסילון הנוחתים בנמל התעופה החדש BOLE באדיס אבבה, וכן איצטדיון חדש.
 
אחדים מן הצעירים מצאו עבודה כמורים כפריים באתיופיה, אך עדיין התקשו להסתגל מחדש לתנאי החיים של האיכרים. הקרנות לא הספיקו בכדי להעסיק את כל המורים ועל כן נדדו רבים ממשרה אחת לאחרת. בראשית שנות הששים נפתחו מספר מפעלים ישראלים באתיופיה. אלו קלטו אליהם במהירות את הביתא ישראל באזורי ההר, באמצעות פרוייקט של הקונגרס היהודי העולמי. הייתה זו בחירה שנשקלה היטב, משום שביצוע המשימה במחוז בגמדיר-סמן, הפיאודלי והנשלט בידי הכנסייה, דרש התמדה וסבלנות רבות.




קישורים פנימיים
חיי הדת
עמוד הבית
מפת הזמנים
משפחה
גינאולוגיה
ספריה
הצוות
בהלצ'ין
הקשר עם קהילת ביתא ישראל
תולדות
גילויים
ביתא ישראל
גיאוגרפיה ודימוגרפיה
מצב הפולטיקה
שלטון מיניליק
שלטון האיטלקי
שלטון היילה סילאסי
שלטון מנגסטו
עלייה
עליית הקבוצה הראשונה
מבצע משה
מבצע שבא
גיאוגרפיה ודימוגרפיה
מאבק ביתא ישראל
גטייה ירמיה
טמרת עמנואל
טדסה יעקב
מלסה טקלה
ראובן ישעיה
יונה בוגלה
ההתיישבות
אורח החיים
חיי הדת
השפה
הליבוש ,צורת הלבוש ובגדים מיוחדים
תפריט אוכל
הרגלי אכילה ,מאכלים ומשקאות
מוסיקה יום יומית
כלי נגינה
הלכה ומנהגים
הטקסים
הקרבן
חגים ומועדים
קדושת השבת
ראש השנה
שמחת תורה
חנוכה
הסיגד
לתרום
להתנדב
תנאי שימוש
זכויות יוצרים
מאבק ביתא ישראל
חברים
החברה
שינויי מינוחים
עמוד הבית
עמוד הבית
עמוד הבית
עמוד הבית
בהלצ'ין
הצוות

| מפת אתר | צור קשר | גלריה | תנאי שימוש | זכויות יוצרים | לתרום | להתנדב | כתבות | פורום | תרבות | היסטוריה | בהלצ'ין | עמוד הבית |
כל הזכויות שמורות לעמותת בהלצ'ין © 2009 | עיצוב,תכנון ,בניה ואחזקת אתר סמואל יעקב | ניהול המידע באתר עמותת בהלצ'ין