מרכז מורשת ליהדות אתיופיה
מרכז מורשת ליהדות אתיופיה
the Ethiopian Jews Cultural Center
עברית
English
הוסף למועדפים
Vedio Clips
 עמוד הבית   
|
 בהלצ'ין   
|
 היסטוריה   
|
  תרבות   
|
  פורום   
|
  כתבות   
|
  להתנדב   
|
  לתרום   
|
  גלריה   
|
  צור קשר   
|
  מפת האתר   

ספריה מרכזית של בהלצ'ין

צפיה בסרטונים חג הסיגד

בהלצ'ין פולקלור -גלריה

חדשות ואירועים

כתבות

סיפורים אישים

גלריה -בהלצ'ין



  גילויים  

תולדותיהם של ביתא ישראל באתיופיה לא היו מן הקלים. לעתים תכופות היו מושא לשיטות דיכוי שהופעלו על ידי מלכים נוצריים כובשים שונים במהלך הדורות. המלך זרא יעקב, למשל, אשר מלך בין השנים 1434-1468 לספירת הנוצרים, היה דתי פנאטי, ששמירת ממלכתו בידי הנצרות היוותה עבורו מעין קיבעון מחשבתי. במהלך תקופת מלכותו הוא תקף קהילות ביתא ישראל רבות ואילצן להמיר את דתן.

 

ואולם רבים מן המומרים חזרו לדתם המקורית, וזרא יעקב, מציידו, הורה לכוחותיו לנקוט בשיטות תקיפות יותר בכדי לדכאם. באזורי גונדר וסימאן טבחו צבאותיו אנשי ביתא ישראל רבים וגרמו נזקים המוניים לכפריהם, כולל למקומות התפילה ולספרי הקודש.
מקרה זה אינו יחידי. במהלך השנים המשיכו שליטים נוצריים רבים ברדיפותיהם הבלתי פוסקות את ביתא ישראל, וביתא ישראל מציידם הגיבו במרידות.
במאה השבע-עשרה, בתקופת מלכותו של סוסניוס, קבוצות רבות של ביתא ישראל הובסו, וביתא ישראל נאלצו לנוס לאזורי הגבול. 
כאשר הפסידו בקרבות, איבדו גם את הזכות לבעלות על אדמות. באתיופיה נחשבה האדמה לא רק נכסים כלכליים, אלא גם הבסיס להגדרה עצמית ושושלת יוחסין. וכך, יחד עם האדמה שאבדה, איבדו ביתא ישראל גם את זהותם ומעמדם באתיופיה.
היות ואתיופיה הייתה מדינה מבודדת משך דורות, וקהילת ביתא ישראל עצמה הייתה אף מבודדת עוד יותר בתוך אתיופיה עצמה, הרי שביתא ישראל האמינו כי הם היהודים היחידים בעולם.
יתרה מזאת, העולם הגדול לא היה מודע כלל לקיומם של יהודים אחרים בלב אפריקה. על אף זאת, היהודים האתיופיים עדיין ייחלו לשובם אל ירושלים.
 
עם התגברות הקשר הפוליטי בין ארצות אירופה ואתיופיה וזרימת נוסעים ומיסיונרים, החל במאה השבע-עשרה, חדרה אט אט ההכרה בקיומם של יהודי אתיופיה.
ביתא ישראל גילו כי יש להם אחים יהודים בירושלים, והיות והייתה סכנה לקיומם מצד השליטים הנוצרים והמיסיונרים, חלחלה בהם אט אט השאיפה להתקרב אל אחיהם.
 
תקוותם היחידה יכלה להגיע מכוון יהדות אירופה ואמריקה, שיכלו לעזור להם להחיות ולהקים עצמם מחדש לאחר דורות של דיכוי.
ואולם רק בשנות ה80- של המאה העשרים, נעשו הניסיונות המתקדמים והמשמעותיים הראשונים להוציא אל הפועל עזרה זו - "העלייה ההמונית".
שיבת ציון של יהדות אתיופיה התרחשה בשלבים שונים לאחר נתק של אלפי שנים. העלייה הראשונה של 30 ילדים במסגרת עלית הנוער בשנות ה- 50 , עליית מספר בודדים של צעירים בתחילת שנות 80 בדרכים שונות , עליה כ - 30 משפחות בשנת 1977 ,עלית 4000 עד 3000 יהודים בעיקר מאזור תיגראי עד שנת 1984 , העלייה הידוע "מבצע משה" בשנת 1984 לאחר אובדן של אלפיים מבני הקהילה בדרך לסודן ובסודן ,עלייה במסגרת "מבצע שלמה" בשנת 1991 .שני המבצעים הגדולים (מבצע משה ושלמה) 1991 היו יחידים במינם משום שהם מבוססים הצלת יהודים ואיחוד משפחות תוך זמן קצר .הייתה זו משימה שנתפשה בעיני הרשויות הישראליות כחובה קדושה.
בשנת 1977 היו בישראל רק כ100- בני קהילת ביתא ישראל. כיום, כתוצאה מן הגידול הטבעי, חיים בישראל קרוב ל80,000- יהודים אתיופיים. רק קומץ קטן נותר באתיופיה. אולם, סיפורם של יהודי אתיופיה לא תם לאחר הצלה מוצלחת זו. עדיין נותרה משימה אפורה של שיקום והתיישבות מחדש. המשימה העיקרית הנה יישוב העולים החדשים מכפרי העולם השלישי בסביבה עירונית של כלכלה מערבית מתקדמת. יתרה מכך, אזרחות חוקית לא מתפרשת באופן מיידי כהתערות ושוויון זכויות חברתיים עבור אנשי ביתא ישראל.
בעיות חינוך, דיור, בריאות, תעסוקה ומעמד דתי עומדות בפניהם בהגיעם. כל זאת הוביל למצב שבו מערכת המסורת החברתית והתרבותית של יהודי אתיופיה עומדת בסכנה. דפוסי החיים שלהם השתנו ומסתמנים שינויים גם במעמד החברתי, הן אצל הנשים והן אצל הילדים.
במקביל, מנהגי הדת השונים שלהם, השפה האתיופית והמורשת הקהילתית שבעל פה, נחלשו באופן מהותי עקב המעבר לחיים חדשים בישראל.
יתרה מכך, אף כי גילויי גזענות במערכת השלטונית הינם מעטים יחסית, הרי שלדעות הקדומות ולבורות יש השלכות קשות על התערותם המלאה של האתיופים.
אין ספק כי הדעות הקדומות, שמוצאן בהבדלים החברתיים העצומים שבין יהדות אתיופיה והחברה הישראלית, מבוססות ברובן המכריע על בורות.
לדוגמא: המנטליות הישראלית תופסת את התרבות האתיופית כפרימיטיבית ובלתי רצויה, שיש להימנע ממנה. זאת, למרות שהיכרות הדדית בין תרבויות הנה תנאי בסיסי להבנה הדדית וחיים הרמוניים זה לצד זה.
על מנת להקל על תהליך ההתערות, ויחד עם זאת לשמר את המורשת הייחודית של ביתא ישראל, הוקם ארגון לא ממשלתי, בשם בהלצ'ין(תרבותנו).
ארגון זה , בד בבד עם טיפוח ושמירת המסורת , חושף את התרבות והמסורת של יהודי אתיופיה כדי לצמצם את הפערים החברתיים.
הקשר עם קהילת ביתא ישראל
הקשר הראשון עם הקהילה ,נוצר בשנת 1769, כאשר החוקר הסקוטי, ג'יימס ברוס נתקל בהם בעת חיפושיו אחר מקורות הנילוס.
הערכותיו לגבי אוכלוסיית ביתא ישראל נעו בסביבות 100,000 איש, והערכות אלו כבר אז היו מועטים בהרבה ביחס להערכות ממאות קודמות שנעו בסביבות 500,000.
מעט מאד מגעים נוצרו מאז עם הקהילה, עד לשנת 1935, כאשר יציבותה הייתה בסכנה לנוכח צעידת הצבא האיטלקי לתוך אתיופיה.
שליט אתיופיה, המלך היילה סילאסי, ברח מארצו ומצא מקלט בירושלים לתקופה קצרה. סילאסי חזר לשלטון בשנת 1941, אולם מצבם של ביתא ישראל לא השתפר בהרבה. בשנת 1947 נמנעה אתיופיה בעת ההצבעה על תכנית החלוקה למנדט הבריטי בפלשתינה, והקמת מדינת ישראל. בשנת 1955, החלה הסוכנות היהודית בישראל, שהייתה גוף בלתי ממשלתי, בבניית בתי ספר והקמת סמינרים למורים עבור קהילת ביתא ישראל באתיופיה.
ב1956-, נוסדו בין ישראל ואתיופיה יחסים קונסולריים. יחסים אלו השתפרו בשנת 1961, כאשר שתי המדינות ייסדו קשרים דיפלומטיים מלאים. יחסים חיוביים אלו התקיימו בין ישראל ואתיופיה עד לשנת 1973. מלחמת יום כיפור שמה קץ ליחסים הדיפלומטיים בין אתיופיה (כמו גם 28 מדינות אפריקניות נוספות) וישראל, עקב איומי חרם הנפט הערבי. 

 

מוצאה של קהילת ביתא ישראל (יהודי אתיופיה) מגיע אחור עד לעם ישראל התנכי, כמו למשל, הסיפור על המלך שלמה ומלכת שיבא, הקשר העתיק דרום ערב-אתיופיה וכיוב'. ואולם מוצאם עורר פולמוסים רבים בעבר. יהיה אשר יהיה, הם זיהו עצמם תמיד כיהודים, וכך גם התייחסה אליהם החברה הנוצרית הסובבת אותם. בשפות גאז (השפה האתיופית העתיקה) ואמהרית (השפה האתיופית הנוכחית), נקראים "איהוד" (יהודים), או פאלאשה (חסרי שורש, נוודים). הם מגיעים מחלקיה המרכזיים של צפון אתיופיה, בעיקר מאזור גונדר, בסביבות אגם טאנה - מקורות הנילוס הכחול, כמו גם מסביבות הרי סמיאן, וכן מחלקים של מחוזות דרום טיגראי ווולו.




קישורים פנימיים
חיי הדת
עמוד הבית
מפת הזמנים
משפחה
גינאולוגיה
ספריה
הצוות
בהלצ'ין
הקשר עם קהילת ביתא ישראל
תולדות
גילויים
ביתא ישראל
גיאוגרפיה ודימוגרפיה
מצב הפולטיקה
שלטון מיניליק
שלטון האיטלקי
שלטון היילה סילאסי
שלטון מנגסטו
עלייה
עליית הקבוצה הראשונה
מבצע משה
מבצע שבא
גיאוגרפיה ודימוגרפיה
מאבק ביתא ישראל
גטייה ירמיה
טמרת עמנואל
טדסה יעקב
מלסה טקלה
ראובן ישעיה
יונה בוגלה
ההתיישבות
אורח החיים
חיי הדת
השפה
הליבוש ,צורת הלבוש ובגדים מיוחדים
תפריט אוכל
הרגלי אכילה ,מאכלים ומשקאות
מוסיקה יום יומית
כלי נגינה
הלכה ומנהגים
הטקסים
הקרבן
חגים ומועדים
קדושת השבת
ראש השנה
שמחת תורה
חנוכה
הסיגד
לתרום
להתנדב
תנאי שימוש
זכויות יוצרים
מאבק ביתא ישראל
חברים
החברה
שינויי מינוחים
עמוד הבית
עמוד הבית
עמוד הבית
עמוד הבית
בהלצ'ין
הצוות

| מפת אתר | צור קשר | גלריה | תנאי שימוש | זכויות יוצרים | לתרום | להתנדב | כתבות | פורום | תרבות | היסטוריה | בהלצ'ין | עמוד הבית |
כל הזכויות שמורות לעמותת בהלצ'ין © 2009 | עיצוב,תכנון ,בניה ואחזקת אתר סמואל יעקב | ניהול המידע באתר עמותת בהלצ'ין